אז חשבתם ש EBAY, אליבאבא, DX וכל החברים שולטים בקניות ברשת? אז חשבתם. פייסבוק השיקה את החנות החדשה שלה בארה"ב, היא מובנית בתוך דפי הרשת החברתית ואין יותר צורך בפתרונות צד ג של תכנות.
פ'יצר חדש שהשיקה הרשת החברתית הגדולה בעולם, מאיים על חנויות הרכישה המקוונת בעולם כולו, אמנם, החנות הדיגיטלית של פייסבוק שמורה כרגע רק לתחומי ארה"ב. רוב הסיכויים שאם הפיילוט הזה ילך טוב, אירופה ואסיה יהיו הבאות בתור. כמובן שגם אנחנו בסוף – נהיה על המפה.
טוב ליהודים?
כמו בכל דבר, יש פלוסים ומינוסים.
בואו נתחיל מהטוב.
בכל מה שקשור לפרטיות ברשת, פייסבוק עשתה מאמצים רבים מיום צאתה לשוק העולמי ועד היום, כדי לנסות ולשמור עלינו ועל הפרטיות שלנו (לפעמים יותר ולפעמים פחות – עניין של טיימינג).
לפני 4-5 שנים כשעמודי הפייסבוק התחילו לתפוס תאוצה גם בארץ וגם בחו"ל, בעלי העמודים והסוכנויות החלו להבין את פוטנציאל הפרסום של הרשת והתחילו לבנות את הקמפיינים הראשוניים. לשם כך היה צורך בעדכון אמצעי תשלום.
בשנתיים האחרונות שודרגו מערכות הפרסום של פייסבוק, וההגדרות למי מותר לפרסם ובאיזה אמצעי תשלום ושל מי החלו לחלחל לכל סוכנות סושיאל באשר היא. מכאן שהיום יש הרבה יותר ביטחון לעדכן פרטי אמצעי כרטיס אשראי או פייפאל ברשת החברתית, מאשר איזו חנות מסוימת שאנחנו מעוניינים לקנות בה – אך לא מכירים. התפישה היא ש… רגע, פייסבוק גם ככה מחזיקה בכל הנתונים שלנו, תמונות, מידע… אז מה זה כבר כרטיס אשראי? למה לא בעצם?
…האמנם?
אפשר לסכם את ה"לא" במשפט אחד: אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. אפשר גם להסביר. אמנם הקניה היא אכן בטוחה ברשת, היא אכן מאובטחת, אכן השרתים של פייסבוק הם מהמאובטחים בעולם. נכון שיש למי לכתוב, ולמי להעיר, וממי לקבל משוב (וכן יש). אפשר גם לקבל החזר אם אנחנו לא מרוצים, אפשר להתלונן, להגיב, לצלם מסך וכו', ממש כמו חנות רגילה.
אבל האם אנחנו רוצים באמת לתת יד, או במקרה שלנו את היד עם כרטיס האשראי למי שאוסף עלינו נתונים? בואו נבחן את זה רגע.
שנים על גבי שנים, חברות האשראי בעולם אוספות עלינו מידע. עד היום (למי שמקבל את הפירוט בדואר) אנחנו מקבלים פירוט מחברות האשראי, מה קנינו החודש ואיפה בזבזנו. בדיוק למטה באותו דו"ח, אנחנו נמצא בין 2 ל – 3 פרסומות, שקשורות איכשהו לאחת או לכמה מהרכישות שעשינו. משמע שעקבו אחרינו, ריגלו אחרינו, אספו את המידע האישי שלנו. בסוף גם לא היה לנו מה לעשות בנדון, השלמנו עם זה שעסקים וחברות אשראי ידעו בדיוק מה להציע לנו, ממש יצרו להם נוסחת ניבוי על כל פרופיל משתמש של בעל כרטיס אשראי.
פרופיל? המילה נשמעת מוכרת?
יודעים מה ההבדל בין החנות של פייסבוק לחנויות מקוונות אחרות שרק מוכרות את מוצריהן או מוצרים של אחרים?
יודעים מה ההבדל בין החנות של פייסבוק לחברות האשראי?
שזה חברתי.
זה כל כך חברתי שזה מסוכן. אני לא מדבר כרגע על מציאת מנהיגי דעה בנישות מסוימות ברשת, אני מדבר על כך שאם עשיתי רכישה מסוימת בפייסבוק של מוצרים לבית, מזון, או של מתנה שקניתי בהפתעה למישהו, ה"חברתי" ידע על זה, ינתח, יפיק לקחים, ויבנה עלי אלגוריתמים של עידוד למכירה עוד לפני שהמתנה / הרכישה הגיע ליעדה אם בהפתעה ואם בלאו.
הרי כשפיצ'ר יושק רשמית בכל העולם, יהיו חנויות שיעודדו הנחה של כמה אחוזים תמורת לייק או שיתוף (זה כבר קיים). מה קורה במידה ואני רוצה לרכוש מוצר שעליו מוצעת הנחה בעבור לייק או שיתוף, ושאיני מעוניין שאף אחד ידע עליו? בדיוק כאן, בחוויית הקניה האישית ביותר – אני מול המוכר – אני מול החנות – הקסם נעלם. אני בתור קונה מוצב בדילמה – לחשוף את הקניה? או לשלם יקר יותר?
כשאנחנו קונים בכל בית עסק שממוקם פיזית על שטח, אנחנו עושים עסקה עם אותו בית עסק, עם חברת האשראי, ובמקרה הטוב, זה נגמר עם עוד שותף שנקרא – הבנק שלנו.
פייסבוק? ממש תוכנית שותפים.
אז קניתם דרך פייסבוק. הנתונים האישיים שלכם עברו דרך פייפאל וחברת האשראי שהכנסתם בפייפאל, בעל העסק, מערכות ביג דאטה, מערכות סחר של ביג דאטה, בנקים, מפרסמים בחברת האשראי, בעלי עמודים ומפרסמים ויוצרי קמפיינים בפייסבוק ובאינסטגראם ו… רגע, עשיתם את הרכישה בכרום? תגידו שלום לגוגל.
באמונה שלי, שבעוד 5-7 שנים, צ'ק אין שלכם בחשבון הפייסבוק האישי, בקו אגד או דן, כבר יבצע אוטומטית את התשלום עבור הנסיעה מתל אביב להרצליה או לכל נקודה אחרת בעיר. אני אישית מעדיף לקנות מתנות כמו תכשיטי זהב מעוצבים במתנה, או מזון למול כל עסק בנפרד. השאלה הנשאלת היא, אם לא רשמתם את עצמכם להתמודד על מיליון שקלים בתכנית האח הגדול… למה שתעשו זאת בחינם ותתנו לאח ממש גדול לעקוב אחריכם בקלות שכזו.
לשיקולכם ובאהבה,
רון יוסף שחר
עוד בנושא:
Crowd Funding – כי נמאס לי מהבנק
10 טריקים שסופרים גדולים עושים עלינו