“Advertising may be described as the science of arresting the human intelligence long enough to get money from it”
– Stephen Leacock
"פרסום הוא מדע בו האינטליגנציה האנושית מורדמת למשך זמן ארוך מספיק כדי להוציא ממנה כסף"
– סטיבן ליקוק
התמונה מ – www.copythatsells.com.au
התמונה נלקחה מ – www.chronicallyvintage.com
רוצה שיניים בריאות וחזקות – צחצח אותן מדי יום. אך למרות שכבר בתחילת המאה ה-20 הייתה זאת עובדה ידועה, משחת השיניים לא הייתה חלק מרשימת הקניות של הצרכן הטיפוסי. כל זה השתנה כאשר קלוד הופקינס (Claude Hopkins), אחד מחלוצי הקופירייטינג, החליט להפנות את תשומת ליבם של הצרכנים אל יתרון נוסף של פעולת הצחצוח. במסגרת שתוף פעולה עם Pepsodent, נולד קמפיין חדש וייחודי המתמקד, בניגוד לצפוי, לא בבריאות השן אלא ביופייה: בחורות צעירות עם שיניים לבנות כשלג הופיעו על גבי עמודים של עיתונים ומגזינים, והמסר היה ברור לכולם – יופי ובריאות הן מילים נרדפות. החן שבשיניים הלבנות כבש את ליבם של הלקוחות, ומאז קיבלנו תמריץ חזק מאי פעם לצחצח שיניים פעמיים ביום!
התמונה מ – www.zazzle.com
לשתות מיץ תפוזים
בתחילת המאה הקודמת ניצבה בפני חוואים מקליפורניה בעיה לא פשוטה: כיצד להגביר את מכירות פרי ההדר? ואמנם שכבר היה קיים ביקוש די גדול על פירות אלו בשל תכונותיהם המבריאות, עובדי האדמה סירבו להסתפק במצב הקיים בשוק. למזלם, פרסומאי אלברט דייויס לסקר (Albert Davis Lasker) נחלץ לעזרה. צריכת פרי ההדר הראתה עליה משמעותית, מגדלי הפרות שמחו לפרנסה מיוחלת וחשוב מכל – הצרכן הסופי נשאר מרוצה! ומה היה המהלך הדרסטי של דייויס? באמצעות כרזות צבעוניות וסלוגנים מקוריים הוא הסביר לצרכן כמה טוב ובריא להתחיל את היום בכוס שופעת ויטמינים, וכך יזם פופולריזציה של מיצי פרות ההדר. ובכן, לעתים גם חמדנות יכולה להביא לתוצאה חיובית – הודות לחקלאים רודפי הבצע ופרסומאי מוכשר, גם בימינו מיץ תפוזים טרי נחשב לאחד ממרכיבי ארוחת הבוקר המושלמת.
התמונה נלקחה מ – www.troverove.com
להקפיד על נשימה רעננה
זה יכול להישמע מוזר, אך המושג "נשימה רעננה" עוד לא חגג יובל 100 שנה מאז שהופיע לראשונה בקמפיין הפרסום של חברת Listerine, הראשונה להשיק בשנות ה-1920 את נוזל לשטיפת הפה – מוצר שכבש את חדרי האמבטיה במלחמת בזק מבריקה. בזכות מסע פרסום מקורי הופתעו הצרכנים לגלות, כי נשימה לא מספיק רעננה היא מחדל משמעותי ביצירת קשרים חדשים, מקשה על קידום בעבודה, פוגעת באורח החיים ומהווה סכנה ממשית לעולם והיקום כולו. ההשראה לא נטשה בזה את יצרני "תרופת הפלא", והם הוציאו לאור פרסומת נוספת המתמקדת בקהל הנשים, אשר הסיסמה המרכזית בה הייתה: “Always a bridesmaid, never a bride”. גיבורת הפרסומת, אישה נאה אך עם פנים עצובות, לא מצליחה למצוא חתן כי… יש לה ריח רע מהפה.
על זה נאמר – אין אנו מודעים למרבית הבעיות שלנו עד ששומרוני טוב לא יבוא ויתחב בהן את אפנו… או ימציא אותן בכדי לקדם את מוצרו.
התמונה נלקחה מ – www.atticpaper.com
לצרף כרטיס ברכה לכל מתנה
לא תמיד כרטיס ברכה או גלויה מעוצבת היו חלק בלטי נפרד מכל מתנה. עוד לפני מאה שנים הכרטיסים נשלחו בדואר בלבד, במטרה לאחל מזל טוב לאדם יקר או בברכת חג שמח. עד שיום אחד אדם חזון מרחיק ראות בשם ג'ויס קלייד הול (Joyce Clyde Hall), מייסד חברת Hallmark, חשב שמתן כרטיס ברכה מיד ליד היא דרך טובה בפני עצמה להפגין חיבה. חברת Hallmark הוציאה לאור שורה מגוונת של כרטיסי ברכה, ותוך זמן קצר נולד טרנד חדש. כך הרג הול שני ציפורים באבן אחת: אנו, הצרכנים, נהנים כל פעם מחדש מלצרף עוד כרטיס ברכה לשפע קודמיו במזנון או על פני שידה, ואילו העסק של הול צמח והעניק לו רווח של מיליונים.
התמונה נלקחה מ – www.theguardian.com
לאכול "מזון מהיר"
במהלך מלחמת העולם הראשונה תעשיית מזון להכנה מהירה הייתה בתנופה, ושיטות שפותחו על מנת לרצות את צרכי הצבא אומצו גם בתום העימות המזוין. אמנם היקף המכירות של מוצרי מזון הנוחות לא השביע את רצונם של התעשיינים. המחדלים המרכזיים בהם נתקלו בקידום מוצריהם היו… חריצות ושנינות של קהל היעד – עקרות הבית! ככל הנראה, כבר בתחילת המאה הקודמת היו עקרות הבית נואשות מספיק בכדי לבלות שעות ארוכות בחברת סירים למיניהם עם מצקת ארוכה ביד במטרה לפנק את בני משפחתן באוכל ביתי מעודן. תוך שביצעו סקר שוק קפדני, גילו לדאבונם היצרנים כי מי שכונו פעם "המין החלש" הן לא אנשי מדים המוצבים בשדה הקרב במטרה לכבוש את עמדות האויב, אלא בנות זוג ואימהות מסורות ואוהבות שמקדישות את עצמן ליצירת תחושת ביתיות וחמימות על מנת לכבוש את לבם של בעליהן. בשורה תחתונה, המזון המהיר לא הכה שורשים בתפריטה של משפחה טיפוסית מסיבה אחת פשוטה: נשים לא רצו להיראות עצלניות ובלתי מוכשרות בעיני בעליהן.
בכדי לדרבן את הלקוח, החליטו היצרנים להשתמש בטריק חכם: הם הציפו את אריזות המוצרים במתכונים מסובכים והוראות הכנה כגון "הוסיפי מלח לפי הטעם" ו-"להגיש חם". מהלך אסטרטגי זה שכנע את הלקוחות ש"ארוחה מהקופסה" דורשת מיומנות בהכנה ויכולה להחליף את האוכל הביתי, והצליח בגדול – נשות העולם קיבלו תרוץ לגיטימי לבלות פחות זמן במטבח והמקררים התמלאו במוצרי מזון נוחות.
נ.ב. מהסקר שערכנו במערכת אכן עולה, שאפילו כשיש זמן, מעטים מצוות קניה צריכים תרוץ מיוחד בשביל להכין "נמס בכום" במקום לבשל מרק עוף…
התמונה נלקחה מ – www.flickr.com
לצבוע שיער
מאז קום העולם ועד שנת 1957 ההשקפה השולטת בנוגע לצביעת השיער בארצות הברית הייתה יציבה כמו סלע בזלת: אישה הגונה לא תצבע את שיערה. הייתה זו סמכותן של שחקניות הקולנוע וכוכבות הבמה בלבד. נשות הבוהמה ניצלו הזדמנות זו במלוא ולא הופיעו בפומבי עם אותו צבע השיער יותר מפעם אחת, כאשר כל מה שנשאר ליתר הנשים האמריקאיות זה לנשוך ציפורניים תוך צפיית קולנוע או עיון במגזין אופנה. הסטטוס קוו השתנה כאשר חברת Clairol יצאה במסע פרסום ושינתה לתמיד את דעת הציבור. גיבורות הפרסומות של Clairol, נשות משפחה מסודרות ולבושות היטב, שידרו מסר חד וחלק לקהל הלקוחות: מהיום אפשר להיות אם אכפתית, בת זוג אוהבת ו… בלונדינית! הקמפיין היה כה מוצלח, שתוך זמן קצר צביעת השיער הפכה לנורמה ו-Clairol נהייתה החברה המובילה בשוק זה למשך מספר שנים.
התמונה נלקחה מ – www.promdressesdirectory.com
לעשן סיגריות
במאה ה-19 עישון טבק עוד לא נתפס בעיני הציבור והמדיה כהרגל מזיק – להפך, העלאת עשן היוותה מעין פולחן בקרב המעשנים. אנשים היו שולפים מקטרת או סיגר רק ברגעים מיוחדים, כגון אירוע, אספה או מפגש חברים לשיחת נפש נינוחה, ומרבית המעשנים חשו דחף לטבק על בסיס שבועי אם לא נדיר יותר. ואז ג'יימס דיוק (James Duke), טייקון הטבק האמריקאי, נכנס לתמונה. הוא היה הראשון לפתח ייצור המוני של סיגריות – שנקראו אז pre-rolled tobacco, או "מגולגלות" – ולקדם אותן בצורה יעילה. דיוק הצהיר שתושבי ארצות הברית חיים בקצב מואץ (מצלצל הפעמון? גם היום מוטיב ה"קצב המואץ" הוא אחד מהפייבוריטס של אנשי השיווק), וטען כי בניגוד למקטרות וסיגרים הדורשים אווירה רגועה וסביבה מיוחדת, סיגריות מתאימות יותר ל"אורח החיים האמריקאי", והמסר הושחל במוחות הצרכנים בהצלחה.
באותה תקופה הגפרורים, שעד כה לא היו נפוצים במיוחד, הפכו להיות זמינים לכל – גורם נוסף ששיחק לידיו של איש העסקים הנועז. גזרי עץ מופלאים אלו אפשרו להדליק סיגריה תוך כדי שהייה מחוץ לבית. הייתה זו התגשמות מעוותת של החלום האמריקאי – עשן כאן, מיד וכפי יכולתך!
שקיעה סופית של מגוון האמצעים לעישון הטבק בתהום הנשייה באה עם הקמת חברת Camel, אשר ניהלה מסע שיווק אגרסיבי והציפה את כלי התקשורת בפרסומות. כך הפך העישון מטקס מסתורי להנאה חולפת תוך כדי הליכה, המתנה בתחנת אוטובוס או כתיבת כתבה לבלוג בשעה 3 לפנות בוקר.
פורסם ע"י צוות קניה
