אז מה זה בכלל – מימון המונים? מימון המונים היא שיטת גיוס הון כאשר הכסף (או משאבים אחרים) באים מהקהל הרחב. חברה שחושבת שיש לה מוצר נחמד, מפרסמת את כוונותיה באינטרנט ובדרך כלל גם מבטיחה לתגמל בצורה כלשהיא אנשים שתורמים מכספם לקידום הרעיון שלהם – זה מה שבדרך כלל המושג "מימון המונים" אומר. אפשר להיות קטנוני ולהגיד "זה לא רק קשור לאינטרנט, זה יכול להיות גם בצורה אחרת", או "למה אתה אומר שחייב להיות תגמול? זה לא תמיד נכון", אבל אני אשאיר את זה לפרופסורים ואנחנו נדבר על איך אנשים נורמליים רואים את זה.
למרות שמימון המונים הוא לא חדש ביסודו, הפריצה הגדולה שלו באה לקראת סוף העשור הקודם. התקדמות טכנולוגית היא בהחלט אחת הסיבות לכך. היה לנו קצת קשה לדבר על אתרים כמו Kickstarter בשנות ה-90 המוקדמות. האינטרנט לא היה מפותח כמו שהוא היום, אמצעי התשלום לא היו נגישים וגם המודעות עצמה של הקהל לנושא לא הייתה בשמיים. התקדמנו הרבה מאז, אין ספק.
השנה היא 1997 ולהקה בריטית Marillion יוצאת בגיוס הון דרך האינטרנט כדי לממן סבב הופעות שלה בארה"ב. בעזרת קהל המעריצים שלה, להקה מגייסת יותר מ-35,000 פאונד. בעקבות הצלחה של המהלך, ArtistShare מקימה אתר ייעודי למימון קהילתי בשנת 2000. הפיק הגיעה בשנים 2008 עד 2010, כאשר בפרק זמן כל כך קצר הוקמו כ-10 אתרים מאוד גדולים (Kickstarter היה אחד מהם) שהיום מרכיבים חלק לא מבוטל במימון המונים בכל העולם. האתרים מאוד דומים בקונצפט ובמודל העסקי, אך שונים מעט במטרות המימון. כך למשל באתר Sellaband תוכלו למצוא המון אומנים ולהקות צעירות שמחפשות מימון לצרכים שונים כמו: צילומי קליפים, הקלטות אלבומים, סבבי הופעות וכו'. לעומת זאת באתר Indiegogo תוכלו להתרשם מרשימה ארוכה של פרויקטים ללא מטרות רווח שתוכלו לממן. מדהים לראות שגם התחום שלכאורה צעיר וחדשני תוך שנים ספורות הפך לנישאתי ומפולח היטב. ואם חשבתם שיש מעט מאוד פלטפורמות כאלה, אז בפועל יש כ-460 שפעילות, ככה שניתן למצוא בדיוק את מה שמתאים לכם לסוג הפעילות שאתם מעוניינים לממן. בין אתרים ישראלים שווה להזכיר את Mimoona ו-Headstart שזוכים לחשיפה גדולה יחסית למדינה הקטנה שלנו.
כיף להגיע לאחד האתרים האלה. אתה גם מקבל חשיפה, גם מקבל הזדמנות לקבל מימון וגם רמת הסיכון כאן היא נמוכה, כי התחייבויות שלך הן לא מול בנק ואתה מרגיש הרבה יותר משוחרר מכל דרך מימון אחרת. אלה הן גם הסיבות שהחלטתי לעלות את הכתבה – כי קשה למצוא דרך מימון יותר טובה מזאת. אם תצליחו, תגידו לי.
מפעילי אתרי Crowdfunding שנותנים במה לפרויקטים שמחפשים מימון, בגלל כל הדברים הטובים שבעניין, עושים הרבה עבודה כדי לסנן הצעות שמגיעות אליהם ומשתדלים לבחור רק את הפרויקטים האיכותיים. נניח והמצאתם מוצר מגניב ואתם מציגים אותו בעזרת תמונה שלקחתם מפלאפון, אני יכול להתערב אתכם על הסוס הלבן שלי שאתם לא תצליחו לעלות עם הרעיון באתרים האלה. האינטרס שהפרויקט יצליח הוא הדדי. גם אתרים עצמם מעוניינים שתצליחו, כי המודל העסקי שלהם בנוי על עמלות שהם גובים ממכם בסוף סבב הגיוסים. עמלה הזאת נעה בין 2.9% עד ל-5% ללא עמלות סליקה (גם סכום שיכול להגיע עד לכמעט-3%). גם שיקול שצריכים לקחת בחשבון כאשר מפרסמים סכומים שמעוניינים לגייס.
אחת הבעיות המרכזיות של חברות שכן מצליחות לגייס כסף דרך מימון המונים קשורות דווקא למימון יתר של הפרויקט שהם מפרסמים. הרבה פעמים חברות לא ערוכות מבחינה לוגיסטית כדי לספק את ביקושים הענקיים שנופלים עליהם. אפשר לקחת לדוגמא את חברת ElevationLab שגייסה סכום של 1.5 מיליון דולר, סכום שגלש הרבה מעבר למה שהם ביקשו, והבטיחה למשקיעים תחנות עגינה מיוחדות לאייפון. חברה נקלעה לעיקובים ביצור ולא הספיקה להוציא את המוצרים בזמן. הבעיה נהייתה עוד יותר חמורה, כאשר Apple הוציאו אייפון 5 עם חיבור שונה וזה פגע קשות ביכולת החברה בלעמוד בהתחייבויותיה (שלא כל כך עמדה בהם בסוף).
לסיכום אני רוצה לספר על מקרה שהוא מעניין כתופעה בהקשר לנושא הפוסט. מדובר בעיר קולורדו ספרינגס שבארה"ב. ב-2010 תושבי העיר בחרו קיצוצים נרחבים על פני עלייה במסים. מהלך היה כל כך קיצוני שהביא להפחתה בתדירות של קווי האוטובוסים העירונים, הפסקה בתחזוקה של פארקים בעיר ואף ירידה בכמות הפנסים הדלוקים בשעות הערב. לתושבים ניתנה אופציה לממן את כל השירותים שקוצצו מכספם. כך למשל תמורת 125$ היה ניתן להדליק פנס ברחוב, או תמורת 3000$ סופקו פחים לשטחי הפארק. המהלך היה די בעייתי, אבל התושבים דווקא כן הצליחו להתגבר עם המצב החדש. מעניין מה היה קורה במצב כזה בארץ.
פורסם ע"י צוות קניה.
